<h1>ארחות חיים הלכ' הבדלה סימן ל"ג</h1>
<h2>דף כב:</h2>
אלו הימים שאין נופלין על פניהם ואין אומר בהם למנצח ושיר מזמור. בערבי שבתות במנחה אין אומרים תחנה ולא בעי"ט ובחש"מ ובר"ח וחנוכה ופורים א"א תחנה ולמנצח ושיר מזמור וביום המילה וביום החופ' ובכל ז' ימי החופ' בבית החופ' ובבית האבל אין אומרין אותן ולא בשחרי' כשיבא החתן או אבל או אונן בב"הכ ור' שלום גאון ז"ל כתב ונופלים על פניהם בבית האבל ואין נופלין בבית משתה וחתן. וכתב הר' נתן ובכל ניסן אין נופלים על פניהם מפני שאירע בו ניסים הרבה וערב הפסח ומחרת הפסח אין אומרים למנצח דערב הרגל כרגל דמי וכן מחרתו ומר"ח סיון עד ד' ימים אחר עצרת אין אומרים אותן משום דכתיב אסרו חג בעבותים וערב עצרת ומחרתו אין אומרים למנצח כאשר ביררתי ובתשרי ממחרת י"הכ עד סוף החדש אין אומרים תחנה וערב החג ומחרתו אין אומרים למנצח עכ"ל. ובמס' סופרים כתוב אין אומרים תחנה בניסן לפי שבאחד בניסן הוקם המשכן והקריבו הנשיאים קרבנם איש יומו והיו עושין י"ט איש ביומו ולפיכך אין מתענין רק הבכורות שפדאם השם מבין בכורי מצרים ע"כ. והמנהג בינינו לומר תחנה ולמנצח ושיר מזמור בכל חדש ניסן ותשרי לבד מערב הפסח לפי שהוא יום הלל עם כל זה שלא היו אומרים אותו עד אחר חצות מקצתו ככלו וכן המנהג בכל ארץ קטלוניא יע"א. ואין מונעין שום דבר מתפלה בהם אלא שאין אומרים והוא רחום בכל חדש ניסן ותשרי ולא התחנות המפוייטות שאומרים אחריו אלא אומרים תחנה רחום וחנון כשאר הימים וכתב הר' נתן חנוכה ופורים ויום י"ד וט"ו באדר ראשון אסורין בהספד ותענית אין אומרים תחנה אבל במנחה בערב הי"ד אין למנוע הכי מוכחא שיטת ההלכה פ"ק דמגלה. ולמנצח ושיר מזמור במנהג ויטרי אין אומרים בכלל אלו הימים אך שמעתי מר' יצחק בר' טודרוס כלל זה בכל יום שיש בו מוסף אין אומרים במנחת ערבי שבתות וי"ט ור"ח ויום חופה ושחרית שבא חתן לב"הכ ובשביל חתן אין מוסיפין בחול כלום ואע"ג שעשו אותו כרגל ואפשר שאם קראו כבר ג' שיוכל החתן להיות רביעי כמו בח"המ אבל יותר לא דיותר מרגל לא עבדינן ליה ודחול המועד קרוי רגל ויום המילה יש מקומות שאומרים למנצח משום דאית ביה ט' פסוקים כחדשי העיבור ויש במדרש ישגבך שם אלקי יעקב למה הזכיר יעקב יותר מאבותינו משום שהיו לו גלגולים וטלטולים יותר מכלם ובכלן עזרו הבורא ית' בהדין מקשייתא יעזר ליך. ויש מקומות שאין אומרים אותו משום דכתיב שש אנכי על אמרתך ולא שייך למימר ביה ולאדכורי יום צרה ואם יחול לו יום המילה ביומא דתשוב' ותעניתא דרגילין לומר בהו י"ג מדות לא שבקינן להו דכולי האי לא גזרינן רק והוא רחום ותחנות עכ"ל ה"ר ז"ל.
